שְׁאֵלָה:
סיווג פציעות לפי מודל בקרת הפציעות של הדון
Jacob Krall
2016-09-07 02:41:54 UTC
view on stackexchange narkive permalink

אני קורא סקירה כללית על מניעת פגיעות ילדים: אפידמיולוגיה; הִיסטוֹרִיָה; יישום ב- UpToDate. כתוב:

מודל בקרת הפציעות של הדון, מציע שכל הפגיעות מיוחסות לחמש צורות של אנרגיה (קינטית, כימית, תרמית, חשמלית וקרינה).

לפצע סכין, או לנקב מגוף זר שנבלע, אין הרבה מסה או מהירות, מה שאומר שיש לו אנרגיה קינטית נמוכה מאוד. אך הם מתאימים עוד יותר לארבע צורות האנרגיה האחרות!

באופן דומה, נראה שטביעה, חניקה, חנק ומחנק אינם מתאימים.

כיצד עלי לסווג את אלה סוגי פגיעה באנרגיה נמוכה?

אחד תשובה:
JWC
2018-06-20 19:38:02 UTC
view on stackexchange narkive permalink

המפתח, אני חושב, הוא הקשר בין האנרגיה המועברת ליכולתה של הרקמה המקבלת לסבול אותה. לדוגמא, למרות שהאנרגיה הקינטית הכוללת של סכין נמוכה יחסית, לחץ הקצה / הלהב גבוה במיוחד, יותר ממספיק כדי לחלק רקמות, ובאופן קריטי, לחתוך דרך קירות עורקים וגורם לדימום קטלני.

טביעה מורכב יותר. הפתופיזיולוגיה שמובילה לפגיעה ברקמות ובכך למוות היא היפוקסיה ולכן הייתי מסווגת זאת כפגיעה כימית. עם זאת, זה קצת התמודדות. ניתן לטעון שמה שהורג במקרה של פצע הסכין הוא לא הפצע עצמו אלא היפוקסיה של הרקמות כתוצאה מדימום ולכן האם אנחנו לא צריכים לספור את זה גם כ"כימי "? כמדריך ל"פציעה "במובן" גורם חיצוני הגורם נזק ישיר לרקמות ". זה בהחלט לא הכל. לבסוף, אני חושב שיכול להיות טיעון טוב ל"היפוקסית "כקטגוריה 6 של פציעה.

תשובה נהדרת, תודה! אתה יכול להוציא את החלקים על המוות, מכיוון ששאלה זו היא על מודל בקרת הפציעה של הדון, ולא על התהליכים הנובעים מפציעה.


שאלה ותשובה זו תורגמה אוטומטית מהשפה האנגלית.התוכן המקורי זמין ב- stackexchange, ואנו מודים לו על רישיון cc by-sa 3.0 עליו הוא מופץ.
Loading...